שחרור מהכבלים

סיפור המקרה:

עובדת אשר עבדה במוסד ציבורי גדול במרכז הארץ הגישה תביעה כנגד המעביד לביטול פיטוריה שנעשו לאחר 15 שנות עבודה. העובדת הרגישה פגועה ביותר כתוצאה מהליך הפיטורין ולא השלימה עם רוע הגזירה.

הסכסוך הופנה למרכז הגישור ע"י בית הדין לעבודה.

הליך הגישור:

בהליך הגישור, אשר היה מן הסתם טעון ורווי אמוציות, התברר שהנהלת המוסד אינה מוכנה לקבל העובדת בחזרה לעבודה.

במהלך פגישה נפרדת של המגשרים (המתמחים בדיני עבודה) עם העובדת ובא כוחה, אשר התעמקה גם בסיכוייה בבית הדין לקבלת הסעד של ביטול הפיטורין, נראה שהעובדת מתחילה להשלים עם המציאות המשפטית לפיה סיכוייה לביטול הפיטורין ע"י בית הדין אינם גבוהים. יחד עם זאת, התרשמו המגשרים שהעובדת התקשתה מאוד לקבל את רוע הגזירה של סיום עבודתה במוסד בו אהבה לעבוד, בו ראתה בית.

ובמהלך כל התקופה שחלפה מאז סיום עבודתה היא פשוט "נאחזה" בסיכוי לחזור לעבודה באמצעות ההליך המשפטי. אחיזה זו היקשתה עליה מאוד בחייה האישיים ותיפקודה בבית כאם לשני ילדים קטנים. המשבר האישי של אותה עובדת אף גרם למשבר קשה בחיי הנישואין.

עבודת המגשרים הייתה למעשה לגרום לעובדת להבין כי עליה "להשתחרר" מהתסכול והפגיעה שאחזה בה בעקבות הפיטורין, להשלים עם המצב החדש אליו נקלעה, ולנסות לצאת מהמשבר האישי אליו נקלעה. המגשרים תיארו בפניה, בפגישה הנפרדת, כי ה"תסכול" ו"הפגיעה" האלה הם כמו כבלים שכובלים אותה ומונעים ממנה לצאת לחופשי, ולהתחיל בפרק החדש בחיים. העובדת אישרה שאכן כך היא מרגישה, והבינה כי היא חייבת להשתחרר מהכבלים האלה, גם מתוך האחריות למשפחתה.

בפגישה הנפרדת עם נציגי המוסד, המגשרים הצליחו לעורר אצלם אמפתיה למצוקתה של העובדת, ואלה הסכימו לשלם לה פיצוי כספי נכבד אשר יאפשר לה להתחיל פרק חדש בחיים.

עם סיום ההליך היה ניתן לחוש את תחושת השחרור של העובדת, ואף חזר לה קצת אור לפנים.

סיכום ומסקנות של המגשרים:

גישור זה מבליט את החשיבות והצורך לעבודת המגשר בהיבט הרגשי של הסכסוך. במקרה הזה עבודת המגשרים היתה הבנה של התחושות והרגשות שחוותה אותה עובדת, שיקוף של אותם רגשות לעובדת אבל גם לצד השני, ויצירת מודעות אצל העובדת כי המצב בו היא נמצאת, שהרגש הוא שמפעיל אותה ומשפיע על החלטותיה, הוא מצב לא בריא שמונע ממנה לצאת מהמצוקה בה היא נמצאת. כאמור, חשוב גם לשקף את הדברים לנציגי המעסיק ולעורר אצלו אמפתיה למצוקתה של העובדת, ואף ליצור אצלו תחושת אחריות לכך.