לעורכי הדין שבינינו

רקע המקרה:

פרסום לשון הרע שנעשה בפייסבוק כנגד עובד ציבור ברשות ציבורית גדולה.

הליך הגישור:

כמו כל סכסוך לשון הרע, כמובן שגם סכסוך זה היה רווי מטענים ואמוציות. אמוציות אשר מן הסתם הגיעו גם לשולחן הגישור. לאחר הליך גישור ארוך ומורכב (בעיקר מההיבט הרגשי), הצלחנו לגבש הסכם שהיה מורכב משני עיקרים, האחד, הבעת התנצלות של הצד הפוגע בצד הנפגע, והשני פיצוי כספי. ואולם ממש בשלב הסופי של הצגת עקרונות ההסכם ע"י המגשרים בפני הצדדים, העלה הצד הנפגע דרישה נוספת שהצד הפוגע ישפה אותו על תשלום שכר הטרחה ששילם לעורך דינו. המגשרים ביררו את גובה שכר הטרחה (בפגישה נפרדת), ואז גילו לתדהמתם שסכום שכר הטרחה הינו למעלה מפי 3 מסכום הפיצוי שהוסכם. עוד התברר למגשרים ששכר הטרחה שולם כבר במלואו.

המגשרים הבינו מיד כי במצב דברים זה יהא קשה מאוד לקבל את הסכמת הצד השני. בשלב זה התנהל למעשה מו"מ על סכום השיפוי בגין תשלום שכ"ט עורך הדין. האמוציות, שהצלחנו במאמץ רב למתן, התלהטו שוב ונוכח הפערים הגבוהים וההתבצרות של הצדדים, הגישור התפוצץ לבסוף.

סיכום ומסקנות של המגשרים:

הליך גישור זה מלמד עד כמה יש חשיבות כי במסגרת עריכת הסכם שכר הטרחה בין עו"ד לבין לקוחו תילקח בחשבון גם האופציה של סיום המחלוקת במסגרת מו"מ או גישור בין הצדדים. הרי ברור שבמקרה של סיום הסכסוך במסגרת הליך גישור, כמות שעות העבודה של עורך הדין קטנה באופן משמעותי לעומת ניהול הליך משפטי מלא, הכולל בין היתר, דיונים, הכנת תצהירים, הוכחות וסיכומים, ומשכך יהא זה אך נכון והוגן כלפי הלקוח ששכר הטרחה שישלם יהא מופחת משמעותית מאשר במקרה של ניהול הליך משפטי מלא. תימחור שכר טרחה שכזה יסייע גם להליך הגישור עצמו, שכן במקרה שזה לא נלקח בחשבון בעת תימחור שכר הטירחה או במקרה שמלוא שכר הטרחה משולם מראש, הדבר מקשה מאוד על הצלחת הליך הגישור, כפי שראינו במקרה הנ"ל.

במילים אחרות: המוטיבציה הגישורית של צד תפחת משמעותית מקום שהוא משלם את אותו סכום שכר טירחה שישלם במקרה של ניהול הליך משפטי, ובוודאי במקרה שכבר שילם את מלוא הסכום בטרם הגישור.